לדלג לתוכן

נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנשר
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים

נשר הוא שם כולל לעופות דורסים הניזונים מאכילת פגרים. קיימים 23 מינים קיימים של נשרים, הכוללים גם את הקונדורים.[1] נשרי העולם הישן כוללים 16 מינים החיים באירופה, באפריקה ובאסיה. הקונדוריים, המכונים נשרי העולם החדש, מוגבלים לאמריקה הצפונית ולדרום אמריקה וכוללים שבעה מינים.[2]

מאפיין בולט של נשרים רבים הוא ראש קירח ונטול נוצות. עור חשוף זה נחשב כמסייע בשמירה על ניקיון הראש בזמן האכילה,[3] ובנוסף הוא ממלא תפקיד חשוב בתהליך של תרמורגולציה.[4]

נצפה כי נשרים רוכנים עם גופם ומכניסים את ראשם פנימה בתנאי קור, ואילו בתנאי חום הם פורשים את כנפיהם ומותחים את צווארם. הם גם נוהגים להטיל שתן על עצמם כאמצעי לקירור גופם.[5]

טקסונומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שקיימים קווי דמיון רבים בין הקונדוריים לבין נשרי העולם הישן, הם אינם קרובי משפחה קרובים במיוחד. הדמיון ביניהם נובע למעשה מאבולוציה מתכנסת.

חוקרי טבע מוקדמים סיווגו את כל הנשרים תחת קבוצה ביולוגית אחת. קארולוס לינאוס שייך הן את נשרי העולם הישן והן את הקונדוריים לסוג אחד בשם Vultur, ואף כלל בתוכו את ההרפיה. זמן קצר לאחר מכן, אנטומולוגים הפרידו בין הקבוצות, כאשר הקונדוריים הושמו בתת־סדרה חדשה בשם Cathartae, אשר שמה שונה בהמשך ל־Cathartidae בהתאם לכללי הנומנקלטורה. השם נגזר מהשפה היוונית ומשמעותו היא "מטהר".

בשלהי המאה ה־20, טענו כמה אורניתולוגים כי הקונדוריים קרובים יותר לחסידתיים על בסיס נתוני קריוטיפ, נתונים מורפולוגיים והתנהגותיים. כתוצאה מכך, רשויות מסוימות סיווגו אותם בסדרת החסידתיים יחד עם האנפתיים. סיבלי ומונרו אף החשיבו אותם כתת־משפחה של החסידתיים בשנת 1990. גישה זו ספגה ביקורת רבה, ומחקר מוקדם של רצף DNA התברר כמתבסס על נתונים שגויים והופרך בהמשך. לאחר מכן נעשה ניסיון להעלות את הקונדוריים לדרגת סדרה עצמאית בשם Cathartiformes, שאינה קשורה באופן הדוק לעופות הדורסים או לחסידתיים.

העולם הישן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשרי העולם הישן הנמצאים באפריקה, באסיה ובאירופה שייכים למשפחת הנציים, הכוללת גם את העיטים, הדיות, העקבים והנצים. נשרי העולם הישן מאתרים פגרים בעיקר באמצעות חוש הראייה.[6]

16 המינים המחולקים ל־9 סוגים הם:

העולם החדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורובואים שחורים מתקבצים סביב פגר בדרכים.

הקונדוריים והקונדורים הנמצאים באזורים חמים וממוזגים ביבשת אמריקה שייכים למשפחת ה־Cathartidae. ראיות DNA מהעת האחרונה מצביעות על כך שיש לכלול אותם בסדרת הדורסי יום יחד עם עופות דורסים אחרים דוגמת נצים, עיטים ונשרי העולם הישן.[7] למספר מינים יש חוש ריח מפותח, דבר שאינו שכיח בקרב עופות דורסים, והם מסוגלים להריח בעלי חיים מתים מגובה רב של עד קילומטר וחצי. שבעת המינים הם:

תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשרים הם אוכלי נבלות הניזונים מפגרים, כלומר הם אוכלים בעלי חיים מתים. מחוץ לאוקיינוסים, הנשרים הם בעלי החוליות היחידים המוכרים כאוכלי נבלות בלעדיים.[3][8] הם תוקפים בעלי חיים בריאים רק לעיתים נדירות, אך עשויים להרוג בעלי חיים פצועים או חולים. כאשר עור הפגר עבה מדי עבור המקור שלהם, הנשרים ממתינים לאוכל נבלות גדול יותר שיפתח את הפגר תחילה.[9] מספרים עצומים של נשרים נצפו בעבר בשדות קרב. הם זוללים עד שחלק הזפק שלהם בולט, ולאחר מכן הם נחים במצב רדום למחצה כדי לעכל את המזון. ציפורים אלו אינן נושאות מזון לצאצאיהן בטפריהן, אלא מקיאות אותו מהזפק. הפרס השוכן בהרים הוא בעל החוליות היחיד המתמחה באכילת עצמות. הוא נושא עצמות לקן עבור צאצאיו ואף צד לעיתים טרף חי.[10]

לנשרים ערך רב כאוכלי נבלות, במיוחד באזורים חמים. חומצת הקיבה של הנשר קורוזיבית באופן חריג עם רמת , מה שמאפשר להם לעכל בבטחה פגרים נגועים ברעלן הבוטולינום, בנגיף דבר החזירים ובחיידקי גחלת אשר עלולים להיות קטלניים עבור אוכלי נבלות אחרים.[11] קונדוריים נוהגים להקיא כאשר הם חשים מאוימים. בניגוד לדיווחים מסוימים, הם אינם מקיאים ישירות על התוקף כהגנה, אלא כדי להקל על משקל הקיבה ולאפשר המראה מהירה יותר. שאריות המזון המוקאות עשויות להסיח את דעתו של הטורף ולאפשר לציפור להימלט.[12]

בקטלוניה תועד הרחם כאשר פסולת וטרף ממטמנות מהווים חלק נכבד מתזונתו,[13] ונמצא כי נשרים שניזונו מפסולת בתוך מטמנה נטו פחות להיזון מחיות משק.[14]

מחקר משנת 2020 חשף כי נשרים הגיבו לאותות קוליים של טרף ממשפחת היונקים המותקף ונהרג, וכן לרעש הנוצר מחיפוש מזון על ידי בעלי חיים אחרים כגון צבועיים. הם משתמשים באותות אלו כדי לאתר הזדמנויות לאכילת נבלות.[15] הנשרים משתמשים גם בהתנהגות של עופות אחרים אוכלי נבלות כרמז ויזואלי לחיפוש מזון במקום להסתמך רק על ראיית הפגר עצמו.[16]

הקונדוריים נוהגים להטיל שתן ישירות על רגליהם. החומצה האורית קוטלת חיידקים שהצטברו מהליכה בתוך פגרים, ומשמשת גם כאמצעי לקירור באמצעות אידוי.[17]

מצב שימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיות הנשרים בדרום אסיה, בעיקר בהודו ובנפאל, חוו ירידה דרמטית מאז ראשית שנות ה־90 של המאה ה־20.[18] נמצא כי ירידה זו נגרמה משאריות של התרופה דיקלופנק שנמצאו בפגרי חיות משק.[19] ממשלת הודו הכירה בעובדה זו באיחור ואסרה על השימוש בתרופה עבור בעלי חיים.[20] עשויים לחלוף עשורים עד שאוכלוסיית הנשרים תחזור לרמותיה הקודמות. ללא נוכחותם שתנקה את הפגרים, כלבי הפרא התרבו מאוד כשהם ניזונים מהפגרים, ומנהגים עתיקים כמו קבורת שמיים של הפארסים הולכים ונעלמים. בעיה דומה נצפית גם בנפאל שם הממשלה נקטה צעדים מאוחרים לשימור הנשרים הנותרים.

אוכלוסיית הנשרים מאוימת ברחבי אפריקה ואירואסיה עקב פעילויות אנושיות רבות, הכוללות הרעלות והתנגשויות עם טורבינות רוח.[21] במרכז אפריקה נעשים מאמצים לשמר את הנשרים הנותרים ולשקם את מספרם. הירידה נובעת במידה רבה מהסחר בבשר נשרים למטרות שונות, והערכות מדברות על כך שנשרים מהווים אחוז משמעותי מהסחר בבשר ציד עקב דרישה בשווקים מסוימים.[22] הצניחה המשמעותית באוכלוסיות הנשרים באפריקה מיוחסת גם להרעלות מכוונות ושאינן מכוונות, כאשר מחקר אחד מצא כי זהו הגורם ל־61% ממקרי המוות של נשרים שתועדו.[23]

מחקר משנת 2016 דיווח כי מתוך 22 מיני הנשרים, תשעה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, שלושה בסכנת הכחדה, ארבעה קרובים לסיכון וששה מוגדרים תחת סיכון נמוך.[24]

מצב השימור של הנשרים מעסיק מאוד את בני האדם. לדוגמה, הירידה באוכלוסיות הנשרים עלולה להוביל להגברת העברת מחלות ולנזק למשאבים עקב עלייה באוכלוסיות של בעלי חיים המשמשים כנשאי מחלות ומזיקים הניזונים מפגרים בהיעדר נשרים. הנשרים שולטים באוכלוסיות אלו באופן עקיף דרך תחרות על הפגרים.[25]

ב־20 ביוני 2019, נמצאו בצפון בוטסואנה פגרים של 537 נשרים ממינים שונים, ביניהם נשר אפריקני, נשר לבן-ראש, נשר אפור-כיפה, עוזניית הנגב ונשר הכף. החשד הוא שהם מתו לאחר שאכלו פגרים של שלושה פילים שהורעלו על ידי ציידים לא חוקיים, ככל הנראה כדי למנוע את זיהוים על ידי הציפורים המסייעות לפקחים לאתר פעילות ציד באמצעות חוגן מעל בעלי חיים מתים.[26][27][28]

במיתולוגיה ובתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנות מצרים העתיקה, האלה נח'בת, שנחשבה למגינה של העיר נחב ושל מצרים העליונה,[29] תוארה כנשר. אלן גרדינר זיהה את המין ששימש באיקונוגרפיה האלוהית כנשר מקראי. לעומתו, אריאל פ. קוזלוף טוענת כי הנשרים באמנות הממלכה החדשה, עם המקורים בעלי הקצה הכחול והעור הרפוי, דומים יותר לעוזניית הנגב. נשות מלכים רבות עטו כתרים בצורת נשר, סמל להגנה מצד האלה נח'בת.[30]

המצרים הקדמונים האמינו שכל הנשרים הם נקבות ושהם נולדים באופן ספונטני מביצים ללא התערבות זכר. מסיבה זו הם קישרו את הציפורים לטוהר ולאימהות, אך גם למחזוריות הנצחית של מוות ולידה מחדש בשל יכולתם להפוך את ה"מוות" ממנו הם ניזונים, קרי פגרים ופסולת, לחיים חדשים.[31]

בתקופה הפרה־קולומביאנית, הנשרים נחשבו ליצורים יוצאי דופן וזכו למעמד איקונוגרפי גבוה. הם מופיעים במיתוסים רבים במסו-אמריקה, באגדות ובמשלים של תרבויות כגון המאיה והאצטקים, חלקם מתארים אותם באור שלילי וחלקם באור חיובי.[32]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Ogada, D.L.; Keesing, F. & Virani, M.Z. (2001). "Dropping dead: causes and consequences of vulture population declines worldwide" (PDF). Annals of the New York Academy of Sciences (The Year in Ecology and Conservation Biology): 1–15. doi:10.1111/j.1749-6632.2011.06293.x.
  2. ↑ Amadon, D. (1977). "Notes on the taxonomy of vultures" (PDF). The Condor. 79 (4): 413–416. doi:10.2307/1367720. JSTOR 1367720.
  3. 1 2 Cushnie, TP; Luang-In, V; Sexton, DW (2025). "Necrophages and necrophiles: a review of their antibacterial defenses and biotechnological potential". Critical Reviews in Biotechnology. 45 (3): 625–642. doi:10.1080/07388551.2024.2389175. PMID 39198023.
  4. ↑ Ward, J.; McCafferty, D.J.; Houston, D.C. & Ruxton, G.D. (2008). "Why do vultures have bald heads? The role of postural adjustment and bare skin areas in תרמורגולציה". Journal of Thermal Biology. 33 (3): 168–173. Bibcode:2008JTBio..33..168W. doi:10.1016/j.jtherbio.2008.01.002.
  5. ↑ Arad, Z. & Bernstein, M. H. (1988). "Temperature Regulation in Turkey Vultures". The Condor. 90 (4): 913–919. doi:10.2307/1368848. JSTOR 1368848.
  6. ↑ James T. Pokines, Ericka N. L'Abbe, Ste, Manual of Forensic Taphonomy, Taylor & Francis doi: 10.4324/9781003171492/manual-forensic-taphonomy-james-pokines-steven-symes-ericka-abbe
  7. ↑ "Falconiformes Based on Syringeal Morphology". digitalcommons.usf.edu.
  8. ↑ Ruxton, Graeme D.; Houston, David C. (2004-06-07). "Obligate בעלי חוליות אוכלי נבלותs must be large soaring fliers". Journal of Theoretical Biology. 228 (3): 431–436. Bibcode:2004JThBi.228..431R. doi:10.1016/j.jtbi.2004.02.005. ISSN 0022-5193. PMID 15135041.
  9. ↑ "Fast Vulture Facts". WebVulture.com. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2011.
  10. ↑ Buechley, E. R. & Sekercioglu, C. H. (2016). "Vultures". Current Biology. 26 (13): R560 – R561. Bibcode:2016CBio...26.R560B. doi:10.1016/j.cub.2016.01.052. PMID 27404248.
  11. ↑ Caryl, Jim (7 בספטמבר 2000). "Re: How come that vultures can resist dangerous toxins when feeding on carcass". MadSci Network.
  12. ↑ "Turkey Vulture Facts". Turkey Vulture Society.
  13. ↑ Martínez‐Abraín, Aleגנandro; Tavecchia, Giacomo; Regan, Helen M.; Jiménez, Juan; Surroca, Martín; Oro, Daniel (2011-09-11). "Effects of wind farms and food scarcity on a large scavenging bird species following an epidemic of bovine spongiform encephalopathy". Journal of Applied Ecology (באנגלית). 49 (1): 109–117. doi:10.1111/j.1365-2664.2011.02080.x. hdl:10261/56752. ISSN 0021-8901.
  14. ↑ Helena Tauler-Ametller, Antonio Hernández-Matías, Francesc Parés, Joan Ll Pretus, Joan Real, Assessing the applicability of stable isotope analysis to determine the contribution of landfills to vultures' diet, PloS One 13, 2018, עמ' e0196044 doi: 10.1371/journal.pone.0196044
  15. ↑ Jackson, CR; Maddox T; Mbise, FP; Stokke, BG; Belant, JL; Bevanger, K; Durant, SM; Fyumagwa, R; Ranke, PS; Røskaft, E; May, R; Fossøy F (2020). "A dead giveaway: foraging vultures and other avian אוכלי נבלותs respond to auditory cues". Ecology and Evolution. 10 (13): 6769–6774. Bibcode:2020EcoEv..10.6769J. doi:10.1002/ece3.6366. PMC 7381568. PMID 32724549.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  16. ↑ Jackson, Andrew L.; Ruxton, Graeme D.; Houston, David C. (2008-06-23). "The effect of social facilitation on foraging success in vultures: a modelling study". Biology Letters. 4 (3): 311–313. doi:10.1098/rsbl.2008.0038. ISSN 1744-9561. PMC 2610049. PMID 18364309.
  17. ↑ Conger, Cristen (2008-10-13). "Why is it a bad idea to scare a vulture?". HowStuffWorks.
  18. ↑ Prakash, V.; Pain, D.J.; Cunningham, A.A.; Donald, P.F.; Prakash, N.; Verma, A.; Gargi, R.; Sivakumar, S. & Rahmani, A.R. (2003). "Catastrophic collapse of Indian white-backed Gyps bengalensis and long-billed Gyps indicus vulture populations" (PDF). Biological Conservation. 109 (3): 381–390. Bibcode:2003BCons.109..381P. doi:10.1016/S0006-3207(02)00164-7. ארכיון (PDF) מ-2022-03-12.
  19. ↑ Oaks, J. L.; Gilbert, Martin; Virani, M. Z.; Watson, R. T.; Meteyer, C. U.; Rideout, B. A.; Shivaprasad, H. L.; Ahmed, S.; Chaudhry, M. J. I.; Arshad, M.; Mahmood, S.; Ali, A. & Khan, A. A. (2004). "Diclofenac residues as the cause of vulture population decline in Pakistan". Nature. 427 (6975): 630–633. Bibcode:2004Natur.427..630O. doi:10.1038/nature02317. PMID 14745453. S2CID 16146840.
  20. ↑ Vibhu Prakash, Mohan Chandra Bishwakarma, Anand Chaudhary, Richard Cuthbert, Ruchi Dave, Mandar Kulkarni, Sashi Kumar, Khadananda Paudel, Sachin Ranade, Rohan Shringarpure, Rhys E. Green, The Population Decline of Gyps Vultures in India and Nepal Has Slowed since Veterinary Use of Diclofenac was Banned, PLOS ONE 7, 7 בנוב׳ 2012, עמ' e49118 doi: 10.1371/journal.pone.0049118
  21. ↑ Santangeli, A.; Girardello, M.; Buechley, E.; Botha, A.; Minin, E. D. & Moilanen, A. (2019). "Priority areas for conservation of נשרי העולם הישןs". Conservation Biology. 33 (5): 1056–1065. Bibcode:2019ConBi..33.1056S. doi:10.1111/cobi.13282. PMC 6849836. PMID 30645009.
  22. ↑ Buij, R.; Nikolaus, G.; Ogada, D.; Whytock, R. & Ingram, D.J. (2015). "Trade of threatened vultures and other raptors for fetish and bushmeat in West and Central Africa". Oryx. 50 (4): 606–616. doi:10.1017/S0030605315000514.
  23. ↑ Ogada, D.; Shaw, P.; Beyers, R. L.; Buij, R.; Murn, C.; Thiollay, J. M.; Beale, C. M.; Holdo, R. M. & Pomeroy, D. (2016). "Another Continental Vulture Crisis: Africa's Vultures Collapsing toward Extinction". Conservation Letters. 9 (2): 89–97. Bibcode:2016ConL....9...89O. doi:10.1111/conl.12182. hdl:10023/8817.
  24. ↑ Buechley, E. R. & Şekercioğlu, Ç. H. (2016). "The avian אוכלי נבלות crisis: Looming extinctions, trophic cascades, and loss of critical ecosystem functions". Biological Conservation. 198: 220–228. Bibcode:2016BCons.198..220B. doi:10.1016/j.biocon.2016.04.001.
  25. ↑ O'Bryan, C. J.; Holden, M. H. & Watson, J. E. M. (2019). "The mesoאוכלי נבלות release hypothesis and implications for ecosystem and human well-being". Ecology Letters. 22 (9): 1340–1348. Bibcode:2019EcolL..22.1340O. doi:10.1111/ele.13288. PMID 31131976. S2CID 167209009.
  26. ↑ "Over 500 Rare Vultures Die After Eating Poisoned Elephants In Botswana". Agence France-Press. NDTV. 2019-06-21.
  27. ↑ Hurworth, Ella (2019). "More than 500 endangered vultures die after eating poisoned elephant carcasses". CNN.
  28. ↑ Solly, M. (2019). "Poachers' Poison Kills 530 Endangered Vultures in Botswana". Smithsonian.
  29. ↑ Wilkinson, R.H. (2003). The Complete Gods and Goddesses of Ancient Egypt. תמזה והדסון. pp. 213–214.
  30. ↑ "The Ancient Egyptian Goddess of Pregnancy".
  31. ↑ "Life Egyptian Vulture". 2018.
  32. ↑ Benson, Elizabeth P. The Vulture: The Sky and the Earth.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשר&oldid=43854618"