מן

מִן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מן
הגייה*	min
חלק דיבר	מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ או הֵימֶּנּוּ , מִמֶּנָּה או הֵימֶּנָּה, מִמֶּנּוּ, מִכֶּם, מֵהֶם

1. מילת יחס המצביעה על מקורו של דבר, על מוצאו.

   • ”וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ; כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב, פסוק יז)
   • ”וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ; לֹא יֵאָכֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות כט, פסוק לד)
   • ”וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן־הָהָר מִן־חֶבְרוֹן מִן־דְּבִר מִן־עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל; עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.“ (יהושע יא, פסוק כא)

2. מילה המצביעה על אי שויון בין שני דברים, וכי הדבר אליו המילה אינה חוברת עדיף באיכותו. יוֹתֵר לְעֻמַּת.

   • ”וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ; הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.“ (שמות א, פסוק ט)
   • ”מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי; כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי.“ (תהלים קיט, פסוק צט)
   • ”וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק ט)
   • ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה־מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם, לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)

גזרון

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות, כגון: ארמית ܡܺܢ‎ (מִן), ערבית مِن‎ (מִן), טיגרית mən) ምን).

צירופים

• בר מינן
• טובים השנים מן האחד
• יצא המרצע מן השק
• יצא מן הכלים
• לא מיניה ולא מקצתיה
• מאי נפקא מינה
• מותר האדם מן הבהמה
• מן בוקר עד ערב
• מן הגורן ומן היקב
• מן המסד ועד הטפחות
• מן הנמנע
• ־מן השורה

נגזרות

• מאין, מנין
• מנעד
• מפני
• מפאת

מילים נרדפות

• מאת (1)
• מתוך (1)

ניגודים

• אל
• ל־
• עד

תרגום

   (1)

איטלקית: da‏, di‏‏‏‏ אינדונזית: dari‏‏‏‏ אירית: ó‏‏‏‏ אנגלית: from‏‏‏‏ אספרנטו: el‏‏‏‏ גרוזינית: -დან‏‏‏‏ (תעתיק: dan-) -გან‏‏‏‏ (תעתיק: gan-) גרמנית: von‏, aus‏‏‏‏ דנית: fra‏‏‏‏ הודית: से‏‏‏‏ (תעתיק: se) הולנדית: van‏, uit‏‏‏‏ הונגרית: -ból-‏, tól‏‏‏‏ וייטנמית: ולשית: oddi‏‏‏‏ טגלית: galing‏‏‏‏ טורקית: -den‏‏‏‏ יוונית: από‏‏‏‏ (תעתיק: apó) יידיש: פֿון‏‏‏‏ יפנית: から‏‏‏‏ (תעתיק: kara) より‏‏‏‏ (תעתיק: yori) כורדית: ji‏‏‏‏ לטינית: ab‏‏‏‏ מלאית: dari‏‏‏‏ מלטית: minn‏‏‏‏ נורווגית: fra‏‏‏‏ ספרדית: de‏, desde‏‏‏‏ ערבית: من‏‏‏‏ (תעתיק: מִן) פולנית: z‏, od‏‏‏‏ פורטוגלית: de‏‏‏‏ פינית: -sta-‏, lta‏‏‏‏ פרסית: از‏‏‏‏ (תעתיק: אַז) צ'כית: ze‏, od‏‏‏‏ צרפתית: de‏, dans‏, sur קוריאנית: 에서‏‏‏‏ (תעתיק: eseo) רומנית: de‏‏‏‏ רוסית: из‏‏‏‏ (תעתיק: iz) от‏‏‏‏ (תעתיק: ot) с‏‏‏‏ (תעתיק: s) שוודית: från‏, ur‏‏‏‏ תאילנדית: จาก‏‏‏‏ (תעתיק: jàak)

   (2)

איטלקית: di‏, che‏‏‏‏ אינדונזית: daripada‏‏‏‏ אירית: ná‏‏‏‏ אנגלית: than‏‏‏‏ אספרנטו: ol‏‏‏‏ ארמנית: քան‏‏‏‏ (תעתיק: kʻan) בסקית: baino‏‏‏‏ גרוזינית: ვიდრე‏‏‏‏ (תעתיק: vidre) גרמנית: als‏‏‏‏ דנית: end‏‏‏‏ הודית: की अपेक्षा‏‏‏‏ (תעתיק: kī apekṣā) से‏‏‏‏ (תעתיק: se) הולנדית: dan‏‏‏‏ הונגרית: mint‏, -nál‏‏‏‏ וייטנמית: hơn‏‏‏‏ ולשית: na‏‏‏‏ טגלית: kaysa‏, sa‏‏‏‏ טורקית: göre‏, -den‏‏‏‏ יוונית: από‏‏‏‏ (תעתיק: apó) יידיש: פֿאַר‏, פֿון‏, ווי‏, איידער‏‏ יפנית: より‏‏‏‏ (תעתיק: yori) כורדית: ji‏‏‏‏ לטינית: quam‏‏‏‏ מלאית: daripada‏‏‏‏ נורווגית: enn‏‏‏‏ סווהילית: kuliko‏‏‏‏ ספרדית: que‏‏‏‏ ערבית: من‏‏‏‏ (תעתיק: מִן) פולנית: aniżeli‏‏‏‏ פורטוגלית: que‏‏‏‏ פינית: kuin‏‏‏‏ פרסית: از‏‏‏‏ (תעתיק: אַז) צ'כית: než‏‏‏‏ צרפתית: que‏‏‏‏ קוריאנית: 보다‏‏‏‏ (תעתיק: boda) רומנית: ca‏, decât‏‏‏‏ רוסית: чем‏‏‏‏ (תעתיק: čem) нежели‏‏‏‏ (תעתיק: néželi) שוודית: än‏‏‏‏ תאילנדית: กว่า‏‏‏‏ (תעתיק: gwàa)

מידע נוסף

• המילה "מִן" יכולה לחבור אל המילה שאחריה. במקרה זה ה־נ' נשמטת ובא במקומה דגש חזק; כאשר האות הבאה היא אות גרונית, היא לא מקבלת דגש חזק, והמ"ם מנוקדת בצירי.

מָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מן
הגייה*	man
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות

ליקוט המן

1. מעין דבר מאכל אשר ירד מן השמים לבני ישראל בזמן נדודיהם במדבר.

   • ”וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.“ (שמות טז, פסוק לא)
   • ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן“ (שמות טז, פסוק לה)
   • ”וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם“ (נחמיה ט, פסוק כ)

תרגום

• אנגלית: Manna‏‏‏‏
• ספרדית: maná‏‏‏‏

ראו גם

• ממון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מן

מַן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מאן
הגייה*	man
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. [ארמית] מי – מילה המצביעה על זהותו של דבר.

   • ”וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו "מָן הוּא?" כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יהוה לָכֶם לְאָכְלָה.“ (שמות טז, פסוק טו)
   • ”וּמַן-דִּי-לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ-שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (דניאל ג, פסוק ו)
   • ”אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן-שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה“ (עזרא ה, פסוק ט)

גזרון

• מקביל לשפות שמיות אחרות: אכדית: mannu, אוגריתית: 𐎎𐎐 (מן), אמהרית: ማን (מַן), ערבית: مَنْ (מַן). כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת mann*.

צירופים

• מן דהוא
• לית מאן דפליג
• לכל מאן דבעי

ראו גם

• מאי