לדלג לתוכן

KS-1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
KS-1
КС-1 Комета
מידע בסיסי
קוד נאט"ו AS-1 Kennel
ייעוד טיל אוויר-ים
מדינת מקור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
פיתוח מיכאיל גורביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן משרד תכנון מס' 1
תקופת השירות 1955–1969 (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעילים חיל האוויר הסובייטי, חיל האוויר האינדונזי, חיל האוויר המצרי, חיל האוויר העממי של קוריאה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
משקל 2700 ק"ג
ממדים
אורך 8.29 מטר
קוטר 920 ס"מ
מוטת כנפיים 4.77 מ'
ביצועים
מהירות 0.9 מאך
טווח עד 90 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 600 ק"ג של חומר נפץ מרסק
מרעום קרבה
הנחיה רדיו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

KS-1 (ברוסית: КС-1 «Комета»; פירוש הקיצור КС הוא «Крылатый снаряд», "קליע מכונף"; קוד דיווח נאט"ו: AS-1 Kennel) היה טיל אוויר-ים סובייטי, מהראשונים מסוגו בברית המועצות. הטיל פותח החל משנת 1947 ונועד בעיקר לפגיעה באוניות מלחמה. הוא נכנס לשירות בשנת 1953 והוצא בהדרגה משירות עד שנת 1969.

פיתוח ה-KS-1 החל בשנת 1947 במסגרת תוכנית סובייטית לפיתוח טיל נגד אוניות. הטילים התבססו מבחינה אווירודינמית על מיג-15, והעבודות בוצעו במסגרת תוכנית שנשאה את שם הקוד "קומטה".

הטיל תוכנן על ידי משרד התכנון של מיג והיה דומה במבנהו למטוס קרב מוקטן מדגם מיג-15, ללא תא טייס כן נסע. הוא צויד במנוע סילון מדגם RD-500K, שהיה גרסה סובייטית של מנוע ה-Rolls-Royce Derwent.

במהלך הפיתוח נעשה שימוש גם במטוס ניסוי מאויש שנועד לדמות את הטיל. טיסות הניסוי של המערכת החלו בשנת 1951, ובשנת 1952 בוצעו ניסויי שיגור של הטיל עצמו.

הגרסה המבצעית הראשונית הותאמה למטוס טופולב Tu-4, שנשא את הטילים מתחת לכנפיו. בהמשך הותאם הטיל למטוס טופולב Tu-16, שקיבל את הכינוי Tu-16KS ונשא שני טילי KS-1 מתחת לכנפיים. מערכת ה-Tu-16KS נכנסה לשירות באמצע שנות ה-50.

החל מאמצע שנות ה-60 הוחלף ה-KS-1 בטילים מתקדמים יותר, ובהם KSR-2 קלט. הטילים האחרונים הוצאו משירות בברית המועצות בשנת 1969.

גרסאות ומערכות המבוססות על הטיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס התכנון האווירודינמי של ה-KS-1 פותחו מספר מערכות לשיגור מהקרקע. החשובה שבהן הייתה מערכת ההגנה החופית 4K87 סופקה, שקיבלה את הקוד 4K87 ואת קוד הדיווח של נאט"ו SSC-2b Samlet. הטיל של מערכת זו צויד במאיץ רקטי מוצק שאפשר את שיגורו ממסילת שיגור קרקעית. המערכת נכנסה לשירות בסוף שנות ה-50.

גרסה נוספת הייתה FKR-1, מערכת טילים קרקעית ניידת שיועדה לשימוש בשדה הקרב ויכלה לשאת ראש קרב גרעיני.

ה-KS-1 היה טיל שיוט תת-קולי שיועד בעיקר להשמדת אוניות שטח. הוא שקל כ-2.7–3 טונות, אורכו היה כ-8.3 מטרים, מוטת הכנפיים כ-4.7 מטרים, ומהירותו המרבית הייתה בערך 1,060 קמ"ש, מעט מתחת למהירות הקול. טווח הטיל היה כ-80–100 ק"מ, בהתאם לגרסה ולתנאי השימוש.

מערכת ההנחיה שילבה ניווט אינרציאלי בשלב הביניים והנחיית מכ"ם חצי-אקטיבית בשלב הסופי. המטוס הנושא היה אחראי לאיתור המטרה ולהכוונת הטיל במהלך חלק ממעופו, ולאחר מכן הועבר הטיל להנחיה עצמאית באמצעות מערכת המכ"ם שלו.

הטיל נשא ראש קרב במשקל של כ-600 ק"ג, שנועד לחדור את דופן האונייה ולגרום לה נזק משמעותי.

ה-KS-1 הופעל על ידי חיל האוויר הסובייטי ועל ידי תעופה ארוכת הטווח הסובייטית. בתחילה הופעל הטיל באמצעות טופולב Tu-4, ובהמשך בעיקר באמצעות טופולב Tu-16KS.

הטיל ומערכת הנשק Tu-16KS יוצאו גם למצרים ולאינדונזיה. בנוסף, גרסאות קרקעיות ממשפחת ה-KS-1 הופעלו במדינות נוספות, ובהן קובה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא KS-1 בוויקישיתוף
  • תיאור הטיל (ברוסית)
  • מידע על הטיל