Kh-39
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל אוויר-קרקע |
| מדינת מקור |
 רוסיה |
| פיתוח |
KBM  |
| יצרן | משינוסטרויניה |
| תקופת השירות |
2022–הווה (כ־4 שנים) |
| פלטפורמת שיגור | מסוק |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דלק מוצק |
| משקל | 105 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 1.945 מטר |
| קוטר | 200 ס"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | מתחת מאך |
| טווח | 25 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 25 ק"ג |
| מרעום | קרבה |
| הנחיה | טלוויזיה |
  | |
Kh-39 (ברוסית: Х-39) הוא טיל אוויר-קרקע מונחה תת־קולי מתוצרת רוסיה, שפותח על ידי משינוסטרויניה (KBM). הטיל מוכר גם בשם LMUR (ברוסית: ЛМУР, ראשי תיבות של "טיל מונחה רב־תכליתי קל") ובשם "מוצר 305" (ברוסית: Изделие 305). השם Kh-39 הוענק לטיל בשנת 2024.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של פרויקט LMUR הוא בשנת 2007, כאשר הכינוי שימש לפרויקט של טיל רב־תכליתי קל. פרויקט זה הופסק בשנת 2009.
בשנת 2011 הזמין משרד ההגנה של רוסיה ממשינוסטרויניה פיתוח של טיל רב־תכליתי קל במסגרת תוכנית שכונתה "פרפיקס" (Префикс). הטיל, שנודע כמוצר 79, נועד להיכנס לייצור סדרתי עד סוף 2014. בשנת 2013 הושלמה סדרת טילי ניסוי, אולם הניסויים לא נערכו משום שלא היו מערכות שיגור מתאימות. משינוסטרויניה הפסיקה את הפרויקט, והחוזה בוטל רשמית בשנת 2017.
במקביל, ככל הנראה בשנת 2012, הזמין שירות הביטחון הפדרלי מאותו משרד תכנון פיתוח טיל חדש, שנקרא "מוצר 305", עבור מסוקי Mi-8MNP-2 של היחידות המיוחדות שלו. הטיל התבסס על "מוצר 79", אך כלל העברת נתונים דו־כיווני שאפשר להעביר תמונה מהטיל למסוק וכן פקודות מהמפעיל לטיל במהלך מעופו והיו הבדלים נוספים בדרישות שאיפשרו להקטין את ממדי המוצר.
ניסויי הטיל על מסוקי Mi-8MNP-2 נערכו בשנים 2015–2016, ולאחריהם החל ייצור סדרתי. בשנת 2019 החלו ניסויים בשילוב הטיל במסוק הקרב Mi-28NM, ובשנת 2020 החלו ניסויים בשילובו בקמוב Ka-52.
בספטמבר 2022 דווח כי הטיל התקבל לשירות בכוחות המזוינים של רוסיה. במרץ 2024 פורסם כי הטיל קיבל את הסימון Kh-39.
פותחה גם גרסת ייצוא, המכונה 305E.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־Kh-39 הוא טיל אוויר־קרקע תת־קולי בעל גוף גלילי. בחלקו הקדמי נמצאים משטחי היגוי ובחלקו האחורי כנפיים ומייצבים. קוטר גוף הטיל הוא 200 מ"מ ואורכו 1.945 מטר. משקל השיגור הוא כ־105 ק"ג.
הטיל מצויד בראש קרב רסס־נפיץ במשקל של כ־25 ק"ג. מהירותו המרבית היא כ־230 מטרים לשנייה. הטווח המובטח הוא כ־14.5 ק"מ, ואילו הטווח המרבי עשוי להגיע לכ־25 ק"מ, בהתאם לגובה ולמהירות של המסוק בעת השיגור.
מערכת ההנחיה כוללת ראש ביות אלקטרו־אופטי וקישור נתונים דו־כיווני, המאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולהתערב במהלך מעופו. בכך ניתן לתקוף מגוון מטרות קרקעיות, ובהן מטרות נייחות וניידות.
הטיל מותאם לשימוש במסוקי Mi-8, Mi-28 וKa-52.
נוצרו עד כ-300 טילים. הם נוצלו בסוריה ובמלחמת אוקראינה-רוסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור הטיל (ברוסית)
- מידע על הטיל
| טילי חיל האוויר הסובייטי והרוסי | ||
|---|---|---|
| טילי אוויר-אוויר | K-5 • וימפל K-13 • R-8 • K-9 • R-4 • R-23 • R-40 • R-60 • R-33 • R-27 • וימפל R-73 וימפל R-77 • R-37 |
 |
| טילי אוויר-קרקע | KS-1 • Kh-15 • KSR-5 • Kh-23 • Kh-25 • Kh-28 • Kh-29 • Kh-55 • Kh-58 • Kh-59 Kh-69 • Kh-39 | |
| טילים נגד ספינות | KS-1 • K-10S • Kh-20 • Kh-22 • Kh-26 • KSR-2 קלט • Kh-31 • Kh-55 • Kh-15 • Kh-31 • Kh-35 Kh-38 • Kh-61 (יאחונט) • Kh-101 | |
| טילים נגד טנקים | 3M11 פלאנגה • 9M114 קוקון • 9M120 אטאקה 9K121 ויכר • הרמס | |
