Kh-28

Kh-28
Х-28

מידע בסיסי
קוד נאט"ו	AS-9 Kyle
ייעוד	טיל אוויר-קרקע
מדינת מקור
תכנון	אלכסנדר ברזניאק
יצרן	משרד תכנון ראדוגה
תקופת השירות	1973–הווה (כ־53 שנים)
פלטפורמת שיגור	מטוסי קרב
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע דלק נוזלי
משקל	715 ק"ג
ממדים
אורך	כ-6 מטר
קוטר	45 ס"מ
מוטת כנפיים	1.39 מ'
ביצועים
מהירות	עד 3 מאך
טווח	עד 70 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	עד 160 ק"ג
מרעום	קרבה
הנחיה	רדיו

Kh-28 (ברוסית: Х-28; קוד דיווח נאט"ו: AS-9 Kyle) הוא טיל נגד־מכ"ם אווירי על־קולי מתוצרת ברית המועצות. הטיל פותח במשרד התכנון "רדוגה" ונועד להשמדת מערכות הגנה אווירית ומתקני הגנה אווירית המבוססים על מכ"ם. ה־Kh-28 היה טיל נגד־המכ"ם הטקטי הראשון שפותח בברית המועצות. הוא נכנס לשירות בשנות ה־70 והותאם למספר דגמי מטוסי קרב והפצצה, בהם סוחוי Su-17 וסוחוי Su-24.

פיתוח

פיתוח ה־Kh-28 החל בשנת 1963 במשרד התכנון של אלכסנדר ברזניאק, שהפך בהמשך למשרד התכנון "רדוגה". הטיל פותח במסגרת מערכת הנשק K-28P, שנועדה במקור למטוס יאקובלב יאק-28 בגרסה ייעודית ללוחמה נגד מערכות הגנה אווירית.

בתכנון ה־Kh-28 נעשה שימוש בפתרונות הנדסיים שפותחו עבור טילי Kh-22 וKSR-5, והטיל היה למעשה גרסה קטנה יותר של משפחת טילים זו. אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח היה פיתוח מערכת הביות נגד מכ"ם APR-28.

ניסויי הטיסה של מערכת K-28P החלו באמצע שנות ה־60, אך הפיתוח התעכב. בשלב מסוים נעשה שימוש במטוס אנטונוב An-12 כמטוס ניסוי, לאחר שהתברר שקיימים קשיים בהפעלת הטיל מהיאק-28. בתחילת שנות ה־70 הופסקה למעשה האפשרות להשתמש ביאק-28 כמטוס נשא, ולכן הוחלט להתאים את ה־Kh-28 למטוסי קרב־הפצצה אחרים.

בשנת 1970 החלו עבודות להתאמת הטיל למטוס סוחוי Su-17. מטוס ה־Su-17M הותאם לנשיאת טיל Kh-28 יחיד מתחת לגוף המטוס, ובמקביל נשא מכל עם מערכת "מטאל" (Метель) לאיתור מכ"מי האויב ולהעברת נתוני המטרה לטיל.

במקביל הותאם הטיל למטוס סוחוי Su-24. ניסויי הטיסה עם ה־Su-24 נמשכו בשנים 1971–1974, ובשנת 1976 הושלמו הניסויים שאפשרו למטוס לשאת שני טילי Kh-28. ה־Su-24 צויד במערכת "פילין" (Филин) לאיתור מכ"מי האויב ולהכוונת הטילים.

ה־Kh-28 נכנס לשירות בברית המועצות בשנת 1973 לפי מקורות מסוימים, בעוד שמקורות אחרים מציינים את שנת 1974 כשנת כניסתו לשירות במסגרת מטוסי החזית.

מאפיינים

ה־Kh-28 הוא טיל על־קולי בעל מבנה אווירודינמי קונבנציונלי, כנף משולשת גדולה ומייצבים המסודרים בתצורה צולבת. אורכו כ־6 מטרים, קוטרו כ־43 ס"מ ומוטת כנפיו כ־1.39 מטרים. משקל השיגור היה כ־700–720 ק"ג, בהתאם לגרסה ולמקור.

הטיל מצויד במנוע רקטי דו־שלבי המשתמש בדלק נוזלי. מערכת ההנעה אפשרה לו להגיע למהירות של עד כ־מאך 3. השימוש במנוע רקטי בעל דלק נוזלי העניק לטיל טווח משמעותי, אך גם הקשה על תפעולו והכנתו לשיגור בשל הצורך בטיפול בחומרי דלק וחמצון רעילים.

מערכת ההנחיה של ה־Kh-28 התבססה על הנחיה אינרציאלית וראש ביות מכ"מי פסיבי, שאיתר את הקרינה האלקטרומגנטית של מכ"ם המטרה. לכן הטיל לא היה מצויד במכ"ם פעיל לחיפוש המטרה. הגרסה המקורית של מערכת הביות הותאמה בעיקר לאיתור מכ"מים של מערכות הגנה אווירית מסוימות, ובהמשך פותחו גרסאות משופרות.

הטווח המרבי היה תלוי בגובה השיגור ובפרופיל הטיסה. בגובה נמוך הטווח היה קצר יותר, ואילו משיגור בגובה רב יכול היה הטיל להגיע לטווח של יותר מ־100 ק"מ; מקורות שונים מציינים טווחים של כ־110–120 ק"מ בתנאים מיטביים.

הטיל נשא ראש קרב במשקל של כ־140–160 ק"ג, בהתאם לגרסה ולמקור.

מפעילים ושימוש מבצעי

ה־Kh-28 הותאם למטוסי סוחוי Su-17 ולגרסאות הייצוא סוחוי Su-22, וכן לסוחוי Su-24. בנוסף נבחנה או בוצעה התאמתו למספר מטוסים נוספים, בהם מיג-23 ומיג-27.

הטיל יוצא למדינות אחדות, ובהן מדינות ברית ורשה, עיראק ולוב. בעיראק קיבל הטיל את הכינוי Nissan-28 והופעל במהלך מלחמת איראן–עיראק נגד מערכות ההגנה האווירית האיראניות, ובמיוחד נגד מכ"מים של מערכות MIM-23 Hawk. ב־27 באוקטובר 1981 השתמשו מטוסי Su-22 עיראקיים בטילי Kh-28 נגד מכ"מי מערכות Hawk איראניות, ולפי מקורות המתארים את האירוע הושמדו באותו יום שישה מכ"מים.

ה־Kh-28 היה נשק גדול וכבד יחסית, והצורך בדלק נוזלי ובציוד חיצוני לאיתור המטרה הגביל את השימוש בו. חסרונות אלה הובילו לפיתוח טילי נגד־מכ"ם קומפקטיים ונוחים יותר לתפעול, ובראשם Kh-58, שהשתמש במנוע דלק מוצק והחליף בהדרגה את ה־Kh-28.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Kh-28 בוויקישיתוף

• תיאור הטיל (ברוסית)
• מידע על הטיל
• מידע על הטיל