KSR-5
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| קוד נאט"ו | AS-6 Kingfish |
| ייעוד | טיל אוויר-ים, טיל אוויר-קרקע |
| מדינת מקור |
 ברית המועצות |
| פיתוח |
אלכסנדר ברזניאק  |
| יצרן | משרד תכנון ראדוגה |
| תקופת השירות |
1973–הווה (כ־53 שנים) |
| פלטפורמת שיגור | מטוסי קרב |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דלק מוצק |
| משקל | 3952 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 10.6 מטר |
| קוטר | 92 ס"מ |
| מוטת כנפיים | 2.6 מ' |
| ביצועים | |
| מהירות | עד 3 מאך |
| טווח | עד 700 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 0.5 מגהטון/קונבנציונלי 1000 ק"ג |
| מרעום | קרבה |
| הנחיה | רדיו |
  | |
KSR-5 (ברוסית: КСР-5; קוד דיווח נאט"ו: AS-6 Kingfish) הוא טיל שיוט אווירי על־קולי ארוך־טווח מתוצרת ברית המועצות. הטיל פותח בעיקר להשמדת מטרות ימיות גדולות ומטרות קרקעיות. הוא יכול היה לשאת ראש קרב קונבנציונלי או גרעיני.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח ה־KSR-5 החל בשנת 1962 בעקבות החלטת מועצת השרים של ברית המועצות. הפיתוח הוטל על הסניף בדובנה של משרד התכנון OKB-155, אשר עסק באותה תקופה גם בפיתוח טילים מונחים. בשנת 1966 הופרד הסניף והפך למשרד התכנון ראדוגה, בראשות אלכסנדר ברזניאק. כיום ראדוגה הוא חלק מתאגיד הטילים הטקטיים.
הטיל פותח כמערכת ארוכת־טווח שנועדה לתקוף מטרות ימיות וקרקעיות. לצורך ניסויי הטיסה הותאמו מטוסי טופולב Tu-16, ששימשו כמטוסי ניסוי ונשיאה. ניסויי הטיסה של הטיל נמשכו במהלך שנות ה־60, והסתיימו בשנת 1969. הייצור הסדרתי החל בשנת 1966.
ה־KSR-5 הותאם בעיקר למטוסי טופולב Tu-16 מדגמים שונים. גרסה מיוחדת של מטוס Tu-16, שנועדה לנשיאת הטיל, סומנה Tu-16K-26. מערכת הנשק כללה בדרך כלל שני טילי KSR-5, שנישאו מתחת לכנפי המטוס.
בשנת 1970 הוענק לראשי קבוצת המפתחים פרס ברית המועצות על פיתוח המערכת.
בשנת 1977 פותחה גרסה משופרת, KSR-5P, שנועדה לשפר את יכולת הטיל להתמודד עם מטרות מוגנות ולשפר את מערכת ההנחיה. על פיתוח הגרסה הוענק למפתחים פרס ברית המועצות.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־KSR-5 הוא טיל שיוט על־קולי בעל מבנה אווירודינמי דמוי מטוס, עם גוף גלילי, כנפיים משוכות לאחור ומשטחי זנב. הוא הונע באמצעות מנוע רקטי דו־רכיבי המשתמש בדלק נוזלי ובמחמצן נוזלי.
הטיל היה מסוגל להגיע למהירות של כ־מאך 3. מהירות הטיסה וגובה הטיסה השתנו בהתאם לגרסה ולפרופיל המשימה. הטיל תוכנן בעיקר לטיסה בגובה רב, ובחלק מפרופילי הטיסה יכול היה להגיע לגובה של יותר מ־20 ק"מ.
אורך הטיל היה כ־10.6 מטרים, מוטת הכנפיים כ־2.6 מטרים, ומשקל השיגור היה כ־4 טונות. הטווח המבצעי היה תלוי בגרסה ובפרופיל הטיסה והגיע לכמה מאות קילומטרים.
מערכת ההנחיה התבססה על מכ"ם ומערכות ניווט ובקרה שהותאמו לסוג המטרה ולגרסה. בגרסאות שנועדו לתקיפת מטרות ימיות נעשה שימוש במערכת הנחיה שאפשרה לטיל להתביית על המטרה במהלך השלב הסופי של הטיסה.
ה־KSR-5 יכול היה לשאת ראש קרב קונבנציונלי או ראש קרב גרעיני. ראש הקרב הקונבנציונלי שקל כ־1,000 ק"ג. הגרסאות בעלות ראש הקרב הגרעיני יכלו לשאת ראשי קרב בהספק של 350-500 קילוטון בהתאם לגרסה.
מפעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־KSR-5 הופעל בעיקר על ידי חיל האוויר הסובייטי, שם שולב במערכות הנשק של מטוסי טופולב Tu-16 שנועדו לתקיפת מטרות ימיות וקרקעיות.
לאחר התפרקות ברית המועצות נותרו טילים ומטוסי נשיאה במדינות אחדות שהיו חלק מברית המועצות. הטיל הוצא בהדרגה משירות במהלך שנות ה־90, ובשנת 1994 הופסק השימוש בו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור הטיל (ברוסית)
- מידע כל הטיל (ברוסית)
- מידע על הטיל
| טילי חיל האוויר הסובייטי והרוסי | ||
|---|---|---|
| טילי אוויר-אוויר | K-5 • וימפל K-13 • R-8 • K-9 • R-4 • R-23 • R-40 • R-60 • R-33 • R-27 • וימפל R-73  וימפל R-77 • R-37 |
 |
| טילי אוויר-קרקע | KS-1 • Kh-15 • KSR-5 • Kh-23 • Kh-25 • Kh-28 • Kh-29 • Kh-55 • Kh-58 • Kh-59 Kh-69 • Kh-39 | |
| טילים נגד ספינות | KS-1 • K-10S • Kh-20 • Kh-22 • Kh-26 • KSR-2 קלט • Kh-31 • Kh-55 • Kh-15 • Kh-31 • Kh-35 Kh-38 • Kh-61 (יאחונט) • Kh-101 | |
| טילים נגד טנקים | 3M11 פלאנגה • 9M114 קוקון • 9M120 אטאקה 9K121 ויכר • הרמס | |
