לדלג לתוכן

R-37

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
R-37
Р-37
מידע בסיסי
קוד נאט"ו AA-13 Arrow
ייעוד טיל אוויר-אוויר
מדינת מקור ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות/רוסיהרוסיה רוסיה
יצרן וימפל
תקופת השירות 1982–הווה (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור מטוסי קרב
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
משקל 600 ק"ג
ממדים
אורך 4.20 מטר
קוטר 380 ס"מ
ביצועים
מהירות 6 מאך
טווח עד 300 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג של חומר נפץ מרסק
מרעום קרבה
הנחיה ביות תת-אדום

R-37 (ברוסית: Р-37; קוד דיווח נאט"ו: AA-13 Arrow) הוא טיל אוויר-אוויר רוסי לטווח ארוך מאוד, שפותח במשרד התכנון וימפל. הטיל פותח במקור עבור מטוס היירוט מיג-31 ונועד בעיקר ליירוט מטרות בעלות חשיבות גבוהה, כגון מטוסי התרעה ובקרה, מטוסי סיור ומטוסי תדלוק, בטווחים גדולים. גרסה מודרנית שלו, R-37M, מותאמת גם למטוסי מיג-31, סוחוי Su-30 וסוחוי Su-35, וכן למטוסי סוחוי Su-57 בגרסה המותאמת לנשיאה פנימית.

פיתוח ה־R-37 החל בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במשרד התכנון וימפל, כחלק מפיתוח מערכת הנשק של מטוס היירוט מיג-31M. התכנון התבסס במידה רבה על הניסיון שנצבר בפיתוח R-33, אך ה־R-37 תוכנן כטיל חדש בעל טווח גדול יותר ומערכת הנחיה מתקדמת יותר.

הפרויקט קיבל את הסימון К-37 (איזדייליה 610). בשנת 1989 החלו ניסויי הטיסה המונחים של הטיל. באפריל 1994 בוצע ניסוי שבו פגע הטיל במטרה במרחק של כ־300 ק"מ, שהיה באותה עת טווח שיא לטיל אוויר-אוויר.

המשך פיתוח הטיל נפגע מהמשבר הכלכלי ברוסיה ומהפסקת שיתוף הפעולה עם מפעלים באוקראינה שהיו מעורבים בפיתוח מערכות הטיל. בשנת 1997 הוחלט לפתח מחדש את מערכות ההנחיה תוך שימוש ברכיבים רוסיים בלבד. הטיל המקורי לא נכנס לייצור סדרתי רחב ולא אומץ כמערכת מבצעית מלאה.

בהמשך חודש פיתוח הטיל במסגרת תוכנית ההשבחה של מטוסי מיג-31 לגרסת MiG-31BM. הגרסה המשופרת קיבלה את הסימון R-37M (К-37М; איזדייליה 610M). היא כללה מערכת הנחיה חדשה ורכיבים רוסיים בלבד. ניסויי האימות המבצעיים של ה־R-37M הושלמו בשנת 2018.

גרסת הייצוא של ה־R-37M משווקת בשם RVV-BD.

ה־R-37 הוא טיל אוויר-אוויר לטווח ארוך מאוד, המיועד ליירוט מטרות בטווח שמעבר לטווח הראייה. הוא תוכנן במקור לפעול בשילוב עם מערכת המכ"ם של מטוס ה־מיג-31, המאפשרת גילוי ומעקב אחר מטרות במרחק גדול.

הטיל מונחה במהלך מעופו באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית ועדכוני נתונים מהמפעיל, ובשלב הסופי משתמש במכ"ם פעיל לצורך נעילה על המטרה. ה־R-37 תוכנן לטווח של עד כ־300 ק"מ בתנאי שיגור אופטימליים, בעוד שהטווח המבצעי בפועל תלוי בגובה, במהירות המטוס המשגר ובפרופיל הטיסה.

אורכו של ה־R-37 הוא כ־4.2 מטרים ומשקלו בעת השיגור כ־600 ק"ג. מהירותו המרבית היא בערך מאך 6. ה־R-37M הוא בעל מאפיינים דומים, אך כולל מערכת הנחיה משופרת ומותאם למגוון רחב יותר של מטוסים.

ה־R-37M משמש בעיקר את חיל האוויר הרוסי במסגרת חימוש מטוסי מיג-31BM. בנוסף, הטיל שולב במטוסי סוחוי Su-35 ובגרסאות מסוימות של סוחוי Su-30, וכן דווח על התאמתו למטוסי סוחוי Su-57.

גרסת הייצוא RVV-BD הוצעה למדינות המפעילות מטוסי קרב רוסיים. אלג'יריה מפעילה טילים מדגם זה על מטוסי סוחוי Su-30MKA.

במהלך מלחמת רוסיה–אוקראינה נעשה שימוש ב־R-37M על ידי מטוסי מיג-31 ומטוסי קרב רוסיים נוספים. הטיל משמש בעיקר ליירוט מטרות בטווחים גדולים.

באפריל 2026 דווח כי הודו חתמה על עסקה לרכישת כ־300 טילי R-37M מרוסיה, בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר. הטילים מיועדים לשילוב במטוסי סוחוי Su-30MKI של חיל האוויר ההודי, והאספקה צפויה להתחיל בתוך 12–18 חודשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא R-37 בוויקישיתוף
  • תיאור הטיל (ברוסית)
  • מידע על הטיל באתר globalmilitary