Kh-38
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| קוד נאט"ו | AS-23 |
| ייעוד | טיל אוויר-קרקע |
| מדינת מקור |
|
| יצרן | תאגיד הטילים הטקטיים |
| פלטפורמת שיגור | מטוסי קרב |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע דלק מוצק |
| משקל | 520 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 4.2 מטר |
| קוטר | 31 ס"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | כ-2.2 מאך |
| טווח | 40 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 250 ק"ג |
| הנחיה | מערכת הנחיה אינרציאלית |
Kh-38 (ברוסית: Х-38; קוד דיווח נאט"ו: AS-23) היא משפחת טילי אוויר-קרקע טקטיים על־קוליים מתוצרת רוסיה, שפותחה על ידי תאגיד הטילים הטקטיים. הטילים נועדו להחליף את משפחת טילי Kh-25 ומיועדים לפגיעה במגוון מטרות קרקעיות, לרבות מטרות משוריינות, מבוצרות ורכות. גרסאות מסוימות מיועדות גם לפגיעה במטרות ימיות בקרבת החוף. המשפחה מבוססת על תכנון מודולרי, המאפשר שימוש במערכות הנחיה ובראשי קרב שונים. גרסת Kh-38M/ME נכנסה לשירות בשנת 2012.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח ה־Kh-38 החל בשנות ה־90 של המאה ה־20, כחלק ממאמץ לפתח משפחת טילים טקטיים מודולריים שתוכל להחליף את טילי Kh-25 ולהתאים למטוסי קרב מהדור החדש, ובמיוחד לסוחוי Su-57. הדגם הבסיסי של ה־Kh-38M הוצג לראשונה בפומבי בתערוכת MAKS בשנת 2007.
הטיל תוכנן מלכתחילה כך שניתן יהיה להחליף את מערכת ההנחיה ואת ראש הקרב בהתאם לסוג המטרה. בשנת 2017 הוצגה בתערוכת MAKS תצורה מעודכנת של הטיל, שבה הכנפיים והמייצבים הוחלפו במשטחי בקרה ארוכים וצרים יותר.
בסוף שנת 2012 נמסר כי חיל האוויר הרוסי החל לקלוט את משפחת Kh-38M/ME.
הטילים הותאמו למגוון מטוסי קרב, ובהם סוחוי Su-30, סוחוי Su-34, סוחוי Su-35, סוחוי Su-57, סוחוי Su-25SM3, מיג-29 ומיג-35. המשפחה תוכננה לשימוש גם ממסוקי קרב, ובהם קמוב Ka-52.
על פי דיווחים, טילי Kh-38 שימשו את רוסיה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ובמלחמת רוסיה–אוקראינה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־Kh-38 הוא טיל אוויר־קרקע על־קולי בעל גוף גלילי בקוטר של כ־310 מ"מ, אורך של כ־4.2 מטרים ומוטת כנפיים של כ־1.14 מטרים. משקלו המרבי הוא כ־520 ק"ג.
הטיל מונע באמצעות מנוע רקטי דו־שלבי המשתמש בדלק מוצק. מהירותו המרבית מגיעה לכ־מאך 2.2. הטיל יכול להשתגר מגובה של כ־200 עד 12,000 מטרים, בהתאם לגרסה ולתנאי השיגור.
הטווח של גרסאות Kh-38M/ME המקוריות הוא כ־40 ק"מ, עם טווח מינימלי של כ־3 ק"מ. גרסאות מאוחרות יותר ונגזרות של המשפחה פותחו עם טווחים גדולים יותר.
הטיל יכול לשאת ראש קרב נפיץ־רסס או חודר. גרסת Kh-38MKE יכולה לשאת גם חימוש מצרר. משקל ראש הקרב יכול להגיע לכ־250 ק"ג.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Kh-38MAE – גרסה בעלת מערכת ניווט אינרציאלי והנחיה באמצעות מכ"ם אקטיבי.
- Kh-38MKE – גרסה בעלת מערכת ניווט אינרציאלית וניווט לווייני, לרבות גלונאס. גרסה זו יכולה לשאת ראש קרב מצרר.
- Kh-38MLE – גרסה בעלת מערכת ניווט אינרציאלית והנחיית לייזר חצי־אקטיבית.
- Kh-38MTE – גרסה בעלת מערכת ניווט אינרציאלית והנחיה באמצעות הדמיה תרמית.
- Kh-36 Grom-1 – נגזרת בעלת טווח ארוך יותר של משפחת Kh-38, שפותחה כטיל תקיפה אווירי.
- Kh-36P Grom-2 – נגזרת של המשפחה בעלת תצורה של פצצה מונחית.
מערכות ההנחיה של ארבע הגרסאות העיקריות שונות זו מזו, אך כולן משלבות מערכת ניווט אינרציאלית עם מערכת הנחיה סופית או ניווט לווייני בהתאם לגרסה.
מפעילים ושימוש מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל האוויר הרוסי הוא המפעיל של טילי משפחת Kh-38. הטילים שולבו במטוסי קרב רוסיים, והותאמו גם לנשיאה פנימית ב־סוחוי Su-57.
על פי מקורות פתוחים, טילי Kh-38 הופעלו על ידי רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה וכן במהלך מלחמת אוקראינה-רוסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאור הטיל (ברוסית)
- מידע על הטיל
| טילי חיל האוויר הסובייטי והרוסי | ||
|---|---|---|
| טילי אוויר-אוויר | K-5 • וימפל K-13 • R-8 • K-9 • R-4 • R-23 • R-40 • R-60 • R-33 • R-27 • וימפל R-73 |
|
| טילי אוויר-קרקע | KS-1 • Kh-15 • KSR-5 • Kh-23 • Kh-25 • Kh-28 • Kh-29 • Kh-55 • Kh-58 • Kh-59 | |
| טילים נגד ספינות | KS-1 • K-10S • Kh-20 • Kh-22 • Kh-26 • KSR-2 קלט • Kh-31 • Kh-55 • Kh-15 • Kh-31 • Kh-35 | |
| טילים נגד טנקים | 3M11 פלאנגה • 9M114 קוקון • 9M120 אטאקה | |